ה-FAA: אין שום סיבה שנסדיר את הצפיפות במושבי המטוסים כי זו לא בעיה בטיחותית

בתגובה לתביעה בערכאת הערר הפדרלית, הודיע היום מנהל התעופה הפדרלי (FAA) כי הוא אינו רואה צורך להסדיר גודל מינימלי למושבי מטוסים ולמעברים ביניהם, מפני שמבחני פינוי מראים כי יש די מקום לתמרן בעת הצורך לצאת מן המטוס במהירות, זאת על אף תלונות הולכות ומצטברות של נוסעים בנוגע לצפיפות הגדלה.

מספיק מקום להתפנות? אולי. מה עם מקום לנשום? (אילוסטרציה)

בתצהיר בן שישה עמודים שהוגש היום (שלישי) לבית המשפט טענה דורנדה בייקר, מנהלת החטיבה לבטיחות בתעופה של מנהל התעופה, כי "אין כל ראיות" כי ממדי המושבים "פוגעים במהירות פינוי הנוסעים, או כי גודלם העולה של הנוסעים יוצר בעיה בנוגע לפינוי".

אולם פול הדסון, עורך הדין שהגיש את העתירה בתור נשיא ארגון זכויות הנוסעים FlyerRights.org, אומר שתגובת ה-FAA מוכיחה את הנקודה שלו ושל ארגונו, שכן לא בוצעו ניסויי פינוי בהיקף מלא מזה עשרות שנים. בד בבד עם הקטנת המושבים, הנוסעים נעשו גדולים יותר, ושלושה מתוך ארבעה אמריקאים מסווגים כעת כבעלי משקל יתר או "אוביס" (obese - דרגה חמורה יותר ומסוכנת בריאותית של משקל עודף). "ברור שאם אתה לא מבצע את הניסויים, אם אתה טומן את הראש בחול, לא יהיו לך ראיות", אמר הדסון.

בעתירה מצוין כי המרחק בין משענות המושבים, מה שבתעשייה מכונה "שיפוע" (Pitch), ירד מ-35 אינץ' בממוצע לפני שהקונגרס ביטל את הרגולציה על התעשייה, ל-31 אינץ' בממוצע כיום, עם חברות מסוימות המציעות מושבים במרחק 28 אינץ' בלבד זה מזה. גם רוחב המושבים ירד באינץ' או שניים מן הממוצע שנהג בעבר, שעמד על 18 אינץ'.

אולם ב-FAA טוענים כי אין כל ראיה לכך שיידרשו יותר משנייה או שתיים נוספות לנוסעים גדולי-ממדים לצאת ממושביהם. מנהל התעופה גם טען שאין כל ראיה כי המרחק המצטמק בין השורות "יגביר את הפאניקה" כטענת העתירה. לטענת מנהל התעופה, המפתח לפינוי מזורז הוא סדר הפעולות. המטוס מגיע לעצירה, הדיילים מוודאים כי היציאות בטוחות, מפעילים שרוולי מילוט או פותחים את הפתחים שמעל לכנפיים, והנוסעים פותחים את החגורות.

לדברי חברות יצרניות המטוסים וה-FAA, כשעומדים בפתח ומהססים לקפוץ למגלשת החירום? שם נוצרים הפקקים בפינוי (צילום: אייר אנד ספייס מגזין)

"הנוסעים, לא משנה מה גודלם, משתמשים כולם באותן שניות ראשונות כדי לצאת ממושביהם, להיכנס למעבר או להמתין להיכנס למעבר", אמר ג'פרי גארדלין, מומחה טכני מיוחד לביטחון תא נוסעים ושרידות במנהל התעופה. עם זאת, בתצהיר בן שמונה עמודים הוא הודה כי למנהל התעופה יש ראיות לפיהן רוחבו של נוסע עלול להפריע במעבר דרך פתח שמעל לכנף המטוס. "עם זאת, מנהל התעופה לא ראה כל ראיות לכך שעודף משקל, באוכלוסיה האמריקאית כיום, משפיע במידה משמעותית על המהירות שבה אדם יכול לצאת ממושבו או להיכנס למעבר, או שעודף-משקל גורם לבעיה כלשהי בהליך הפינוי", אמר גארדלין.

בית הנבחרים העביר חוק המחייב את ה-FAA להסדיר את עניין המרחק בין המושבים, אך מבלי לקבוע כללים בעצמו. הסנאט סירב להצביע בעניין והחוק טרם הועבר. בית המשפט הפדרלי הדן בתיק נזף במנהל התעופה על שאינו עורך בדיקות וניסויים המתייחסים לעניין גודל המושבים והמרחק ביניהם. עם זאת, מנהל התעופה הביא כראיה ניסויים שעורכות חברות התעופה, עם מרחק קטן עד כדי 28 אינץ' בין גב מושב לגב מושב. כולן טוענות שהמרחק אינו משפיע על מהירות הפינוי, וכי הבעיה העיקרית בשטף הפינוי הוא כשנוסעים מהססים לקפוץ על שרוול המילוט.