המיתוס ושיברו: ארבע אמונות לא נכונות לגבי הביטוח הלאומי - והמציאות האמיתית

על הביטוח הלאומי יש שלל מיתוסים ולא מעט כאלה שאוהבים להפחיד ממנו ומזהירים שהכספים יתמוססו עד שנת 2034, או הקונגרס לא יתערב. מפחיד, אבל בעיקר לא נכון. לפחות לא לפי קן פישר, מייסד ומנכ"ל פישר השקעות שנותן ארבעה מיתוסים שמביאים למרבית החששות מהביטוח הלאומי, ואת הסיבות ללמה הם פשוט לא נכונים:

אתם מפרישים לביטוח הלאומי ונותנים לאחרים. אחרים יתנו לכם. אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

מיתוס מס' 1: אם הכספים ייגמרו, העובדים של היום המפרישים לבטל"א, לעולם לא יקבלו את הפרשותיהם

המציאות: הביטחונות עליהם נשען הביטוח הלאומי הם לא מה שאתה משלם לו.זוהי תוכנית שבה אתה מפריש כשאתה עובד וכספך הולך למעשה לגמלאים הנוכחיים. כשתפרוש אלו שיעבדו ישלמו את מה שתקבל. הקרנות הן למעשה עודפים משנים קודמות בהן ההכנסות עלו על ההוצאות. שום דבר מעולם לא נשען בדיוק על מה ששילמו.

מיתוס מס' 2: שימוש בקרנות הללו למעשה מכניסה אותנו לספירלה שתוביל לאבדון של הלוואות

המציאות: הפתעה: כבר שנים שזה עובד ככה. הביטוח הלאומי לווה מביטוח הנכות והבריאות. והנה, הכל בסדר. תתפלאו לשמוע אבל זה ככה החל משנת 1982, וברגע שזה התחיל, צפו שדברים לא יחזיקו מעמד עד שנת 1983. כמו שניתן להבין. הדבר היפה הוא ששנת 1982 היתה גם הפעם האחרונה שבה נקשר איכשהו הביטוח הלאומי לקרנות האחרות, הודות לרפורמות של הביטוח הלאומי ב-1983. איך? בפועל הקרן לא פגה. היא צברה עודפי שומן במהלך השנים והגימלאים קיבלו תשלום מלא, ובזמן. הקושי שהיה על הקרן הוא מה שהניע בפועל את הפוליטיקאים לעשות כמה תיקונים פשוטים.

מיתוס מס' 3: שימור הביטחון הסוציאלי דורש העלאות מס גבוהות או קיצוצים.

המציאות: בשנת 1982, אחד האזהרות הייתה כי בכדי לממן את תשלומי הביטוח הלאומי, יהיה צורך לאסוף  44 אחוזים מהרווחים השנתיים של האמריקאים. הפתעה: זה מעולם לא קרה. ואפילו לא התקרב לכך.

אכן נדרש תיקון לביטוח הלאומי ווגם אז נדרשו רק שינויים קלים, בעיקר לגבי גיל פרישה. אז, מסים משולבים של ביטוח לאומי (מס שכר ותרומות לעובדים) היו 10.8 אחוזים מההכנסה הזכאית. הפוליטיקאים פשוט האיצו גידול, שגם ככה תוכנן מראש ל-12.4 אחוזים, כלומר לרמה של היום. בינתיים, גיל הפרישה לא השתנה עבור כל מי שנולד לפני 1938 - אנשים מעל גיל 45 אז. השינויים עבור אחרים היו צנועים: מ-65 ל-66 עבור אנשים שנולדו עד 1955, ובסופו של דבר - 67 עבור אלה שנולדו בשנת 1960 או אחרי. שינויים אלה, יחד עם קבלת כמה הטבות במס לביטוח הלאומי, היו סך השינויים שנעשו

הקונגרס יכול לעשות משהו דומה עכשיו. מסים שיעלו עליות זעירות לאורך עשרות שנים למשל. המרכז להערכות תקציב ומדיניות צופה כי העלאת שיעור המס המשולב ל-14.8 אחוזים ב-25 השנים הקרובות תסגור שני שלישים מפער המימון הצפוי. הקונגרס עשוי גם להעלות את מכסת רווחים המחייבים במיסי ביטוח לאומי, העומדת כרגע על 128,400 דולרים. שינוי נוסף הוא גיל הפרישה של דור המילניום - הצפוי לחיות יותר מאשר הדורות הקודמים לו - והוספת תמריצים לעכב קבלת הטבות מעבר לגיל 70.

כדאי להפריש לביטוח הלאומי? אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

מיתוס מס' 4: בעיות חברתיות הן חלק ממשבר דמוגרפי גדול יותר.

המציאות: זוהי רק "בעיה" כי אנחנו חיים חיים ארוכים יותר, ובריאים יותר. בשנת 1940, חמש שנים לאחר הלידה של הביטוח הלאומי, ממוצע השנים שנותרו לגבר או אישה בני 65, הם 12.7 ו- 14.7 שנים, בהתאמה. השנים האחרונות הללו קשות כי לאורך חייהם הם השקיעו בעבודה פיזית במקומות עבודה תובעניים. היום? תוחלת החיים הממוצעת בגיל 65 היא עוד 18 שנים לגברים ו-20.6 לנשים. בעתיד זה יהיה אף יותר, וזה נהדר לעתידו של הביטוח הלאומי. לאחר חיים ארוכים ובריאים, קל יותר להמשיך לעבוד בכלכלה שלנו עד גיל 70 ואולי אף מעבר לכך, ובכך להגדיל את ההכנסות של הביטוח הלאומי במשך עשרות שנים, מה שיאפשר תמיכה בחיים ארוכים יותר.