דיור בר-השגה למרוויחי שכר מינימום? לא קיים. בשום מקום בארה"ב

אין אף מדינה, מחוז או אזור מטרופוליטני בכל ארה"ב שם יכולים עובדים במשרה מלאה בשכר המינימום הפדרלי (7.25 דולר לשעה) לממן שכר דירה של דירת שלושה חדרים (2BR) מבלי לשלם יותר - לעתים קרובות הרבה יותר - מ-30% מהכנסתם ברוטו (לא כל שכן נטו).

לא תגידו וילה, ארמון - מקום סביר בערך לשים בו את הראש (צילום: YouTube)

כדי להצליח בכך יהיה על משתכרי שכר המינימום לעבוד בממוצע 122 שעות בשבוע, כל שבוע, כל השנה. כך עולה מדו"ח חדש של הקואליציה הלאומית לדיור למעוטי הכנסה (NLIHC - National Low Income Housing Coalition), שפורסם השבוע. על פי ממצאי הדו"ח על עובדים בארה"ב להרוויח בממוצע 22.10 דולר לשעה (או כמעט פי שלושה משכר המינימום הפדרלי, וגבוה פי אחד וחצי גם משכר המינימום במדינות ובערים הכי מתקדמים ברחבי היבשת) בכדי לעמוד בשכירות של דירת "שני חדרי שינה" כמו שאומרים בארצנו המאומצת, או "שלושה חודשים" בשפת הנדל"ן הישראלי - סלון ושני חדרי שינה, או המינימום שהורים יחידים, לדוגמא, זקוקים לו.

"ממצאי השנה", נאמר בדו"ח, "ממחישים עד כמה רחוק דיור במחיר צנוע מהישג ידו של כוח העבודה מעוט-ההכנסה, שהולך וגדל, כמו גם עבור אוכלוסיות פגיעות אחרות ברחבי הארץ, וזאת למרות העלייה בשכר שנרשמה לאחרונה."

הדו"ח מבסס את ממצאיו על שכר המינימום הפדרלי ובכל מדינה נתונה, ועל נתון שמפיק משרד השיכון והפיתוח העירוני הפדרלי (HUD) המכונה "שכירות שוק הוגנת", שהוא אומדן של שכר הדירה שאפשר לצפות לשלם באזור נתון. לאחר מכן השתמשו מחברי הדו"ח בנתון הזה כדי לחשב כמה צריך עובד לשעה על מנת לעמוד בשכר דירה של דירה או בית צנועים בני שני חדרי שינה. לתוצאה קראו מחברי הדו"ח "שכר דיור לשעה".

שר השיכון, בן קרסון. רק הופך את המאבק לקשה יותר עבור שוכרים מעוטי-יכולת (צילום: Shutterstock.com)

כך לדוגמא, בארקנסו, שם מחירי הדיור הנמוכים בארה"ב ושכר מינימום של המדינה הגבוה בשישית מזו הפדרלית (8.5 דולר לשעה), השכר עדיין רחוק מלהספיק לתשלום שכר דירה מבלי להישאר נטול ממון לצרכים אחרים: בית או דירה של שני חדרי שינה עולה בממוצע 720 דולר לחודש, וכדי לעמוד בתשלום הזה מבלי לשלם יותר מ-30% מן השכר הברוטו צריך להשתכר 13.84 דולר לשעה.

בהוואי השכירות ההוגנת הממוצעת היא 1,879 דולר לחודש - היקרה בארה"ב. המדינה העלתה לאחרונה את שכר המינימום שלה ל-10.10 דולר לשעה, אך מפרנס יחיד במשק בית יצטרך להרוויח כמעט פי ארבעה מכך - 36.13 דולר לשעה - בכדי לשלם שכירות מבלי להיחנק בכיס.

ובאזורים המטרופוליטניים הגדולים? החדשות גרועות עוד יותר. בסן פרנסיסקו צריך להרוויח 60 דולר לשעה בכדי לעמוד במשימה. מבין 10 המחוזות המטרופוליטניים היקרים ביותר, שמונה נמצאים בקליפורניה, אחד בניו יורק ואחד בהוואי.

ירוץ שוב? (Shutterstock.com)

אז תאמרו, מצטופפים קצת! ובכן, גם זה לא יעזור. כדי לשכור דירת חדר שינה אחד מבלי לחרוג מרף שלושים האחוזים (מן ההכנסה ברוטו, יש לזכור), צריכה העובדת הממוצעת בארה"ב להרוויח 17.90 דולר לשעה בכדי לשלם שכר דירה מבלי לוותר על המינימום הדרוש לחיים בכבוד בתחומים אחרים. רק ב-22 מחוזות מתוך 3,000 ברחבי ארה"ב הדבר אפשרי. על פי הדו"ח, המשימה הזו בשכר מינימום מעט "קלה" יותר - 99 עבודה שבועיות כל השנה.

הממשל הנוכחי לא עוזר. משרד השיכון הכריז מוקדם יותר השנה כי ישלש את שכר הדירה לזכאים לסיוע פדרלי בשכר דירה, וידרוש שמקבלי הסיוע ישלמו 35% מהכנסתם ברוטו בשכר דירה, במקום הרף הנוכחי של 30%. לדברי שר השיכון בן קרסון, הדבר יסייע לשלם את העלויות הגוברות של מתן סיוע בשכר דירה, אותו לדבריו מקבל כעת רק אחד מכל ארבעה זכאים. על פי הדו"ח, הקיצוצים שמציע טראמפ לשנת המס 2019 יוביל "לירידה הגדולה ביותר בדיור בר-השגה והשקעה בפיתוח קהילתי מזה עשרות שנים", וישלול "סיוע פדרלי חיוני בשכר הדירה" מכ-200 אלף משפחות.

בפתיח לדו"ח, מאת הסנאטור ברני סאנדרס, כותב והמועמד לשעבר (ואולי גם בעתיד?) לנשיאות ארה"ב: "המשבר בדיור בר-ההשגה מחייב אותנו לחשוב בגדול ובנועזות. באומה העשירה בהיסטוריה, אסור שאף משפחה תיאלץ לבחור בחירה נוראית בין תשלום שכר דירה לאוכל על השולחן. זוהי אמריקה. יש לנו את המשאבים לפתור את המשבר הזה".