מסחר הקמעונאי באמריקה הכפרית, "סמול טאון אמריקה" - גוסס. המגמה שאובחנה לראשונה בתקשורת המיינסטרים בשנה שעברה ממשיכה לצבור תאוצה. היום מפרסם דונל אלר, כתב הדה-מוין רג'יסטר, תחקיר בנוגע למקום נוסף הנפגע מן התופעה, אוטומווה שבאיווה, עיר בת יותר מ-24 אלף תושבים המשמשת כ"בירה" המנהלית של מחוז וואפלו.
העיר כבר איבדה את חנות הטארגט שלה, והקיימארט, אם.סי. ספורטס, ג'יי.סי. פני, ואניטי, ובקרוב גם חנות הכלבו המקומית, "הרברגר'ס". "הקניון די עצוב", אומרת אמנדה קיין, מורה ואם תושבת העיר. "ברגע שהרברגר'ס ייסגר, לא יישאר פה עוגן". עם עזיבתו של הכלבו, כשני שלישים מן הקניון המקומי, קווינסי פלייס מול, יעמוד ריק.
רשתות חנויות בון-טון, שהרברגר'ס השתייכה לה, כמו גם טויס אר אס, אם.סי. ספורטס ואחרות פשטו רגל. ג'יי.סי. פני, קיימארט וחנויות כלבו אחרות סוגרות סניפים לא-רווחיים במאמץ נואש לשרוד נוכח תחרות מחנויות מקוונות.
מצוקת הקמעונאות הלאומית מרוקנת קניונים אזוריים, אומרים המומחים, אולם ההידרדרות הכלכלית המתמשכת היא הגורמת לחוסר היכולת שלהם לחזור ולהתמלא. פחות משרות ופחות תושבים פירושם פחות כסף שמוצא על טלוויזיות, ספות ובגדים. דייויד סוונסון, כלכלן מאוניברסיטת איווה סטייט, מספר שאוטומווה ורוב הערים הקטנות האחרות באיווה לא הצליחו להחזיר לעצמן את המשרות שאיבדו במיתון הגדול.
במחוז וואפלו, שאוטומווה היא כאמור העיר הגדולה בה, היו אשתקד 3% פחות משרות מאשר ב-2008. אפילו שנתוני התעסוקה של העיר היו יציבים בשנתיים האחרונות, המכירות הקמעונאיות ירדו ב-6.8%. הסיבה לכך היא שכוח קנייה הולך עם העובדים, שעוברים לגושים עירוניים גדולים בעקבות המשרות. "הם הולכים למקומות שהכלכלה בהם חזקה יותר והם יכולים להרוויח יותר כסף", מסביר סוונסון. "החלופה היחידה שנותרה ברבים מן האזורים הכפריים הללו היא וולמארט".
ומי שלא אוהב את וולמארט, כמו למשל אמנדה קיין הנזכרת לעיל? עושה "טיולי שופינג" של חצי יום או יותר בערים גדולות כמו בירת המדינה דה מוין. "זה כיף", היא אומרת, "אבל היה נחמד אם היינו יכולים פשוט לקפוץ לקניון מתי שנרצה ולמצוא את החנויות שאנחנו אוהבים".
הסיפור של הקניון באוטומווה הוא כמובן לא חריג באיווה. גם בפורט דודג', מייסון סיטי, קלינטון, ספנסר, קיוקוק ואחרות נרשמים בכל שנה הפסדים כוללים למסחר הקמעונאי. "מוקדם מדי לומר שהקניון מת", אומרת ליסל אית'ינגטון, גם היא כלכלנית באיווה סטייט, "אבל ייתכן שנראה 'ניעור' בתחום שבסופו יהיו פחות ופחות מהם". עמיתה סוונסון אומר שהקמעונאות בערים קטנות ועיירות סובלת ככל הנראה בשל המשבר בתחום הייצור, בכל רחבי המדינה ובאזורי הכפר שלה במיוחד, והן בשל העובדה שיותר ויותר צרכנים מזמינים מוצרים דרך האינטרנט.
סך המכירות באינטרנט זינק ב-16% במהלך 2016, בעוד שסך המכירות הכולל עלה רק ב-4.4%, על פי דו"ח של משרד המסחר של ארה"ב. אמזון ועסקים אחרים לממכר מקוון היוו כתשעה אחוזים מכלל המכירות בארה"ב, והשיעור רק הולך וצומח.
"אלה הם זמנים מאתגרים לקמעונאים... ישנו היפוך ברור ביחסי הכוח מהקמעונאי לצרכן", אמר מארק מתי'וז, סגן נשיא למחקר ופיתוח בהתאחדות הקמעונאים הלאומית. "כשהייתי צעיר ורציתי לקנות משהו, השאלה היתה מה פתוח במרחק נסיעה. היום אפשר לקנות כל דבר בכל מקום", הוסיף.
הרשויות במדינה וגם בוושינגטון ערות לבעיה ומחלקות מענקים כדי לסייע לקמעונאים לפתוח עסקים באזורים המסחריים של הערים הקטנות והעיירות. אוטומווה השיגה בשלוש השנים האחרונות כ-10 מיליון דולר במענקים כאלה, ופרנסי העיר משתמשים בכסף כדי לארגן יוזמות שמכשירות את בעלי העסקים הקטנים של העתיד. כך למשל בני הזוג דניאל ובליין רופ למדו להכין בייגלים בעסק "פופ-אפ" להכשרת יזמים שהובילה העיר, וכעבור שישה חודשים פתחו חנות בייגלים באזור ה"דאונטאון", מרכז העיר. "יש המון היסטוריה והמון חללים יפהפיים ובלתי מנוצלים בדאונטאון", אמרה דניאל רופ.
אמנדה קיין אוהבת את המסעדות והחנויות החדשות במרכז העיר, אבל היתה רוצה גם קניון משגשג. אלא שכאן העתיד קצת פחות ורוד לדברי סקוט סניקר, מנהל תיק בחברת "לקסינגטון אינטרנשיונל ריאלטי" מניו ג'רזי, שהקניון באוטומווה שייך לה. לדבריו קשה להחליף את רשתות הקמעונות הגדולות והחברה בה הוא עובד מקווה למלא את חלל ההשכרה הריק בעורכי דין, רופאים וספקי שירות אחרים - וגם בחללי בידור. חלק מן החלל הריק בקניון באוטמווה יתמלא במגרש מיני-גולף, זה שבקניון מתרוקן במינסוטה בפיינטבול, ובדרום דקוטה זירת הוקי.
"המון קמעונאים מתרחבים, אבל הם זקוקים לבסיס אוכלוסייה גבוה יותר עם הכנסה גבוהה יותר", אמר סניטקר. "אז אנחנו חייבים להיות קצת יצירתיים". קיין מאמינה שהקהילה "עושה מאמץ אדיר" למשוך קמעונאים חדשים, אבל "פשוט מתסכל ושובר את הלב לראות עוד עסק נסגר".