טראמפ טוען שקוריאה הצפונית צמאה לסיוע כלכלי אמריקני, אבל עבור קים מדובר באפשרות גרועה מאוד

נראה כי הפגישה בין מנהיגי ארצות הברית וקוריאה הצפונית שוב על השולחן, אך נראה כי פיוניאנג מתחילה לאבד את הסבלנות בנוגע לתפיסה האמריקנית של כוונותיה כי יותר מביטחון שתלוי בנשק גרעיני, קים ג'ונג און רוצה שגשוג בנוסח אמריקה.

טראמפ וקים. ייתכן שהבית הלבן לא הצליח לפענח את הכוונות של קוריאה הצפונית

מדובר בנושא עקרוני עבור קים, ועל הנשיא דונלד טראמפ לא להתעלם מכך בזמן שהשניים מתקדמים עקב בצד אגודל לקראת הפגישה שתוכננה לחודש הבא בסינגפור.

קים נרגש ממש כמו טראמפ כדי להוציא את הפגישה לפועל בהקדם האפשרי. עם זאת, הטענה כי פיונגיאנג שינתה את האסטרטגיה הדיפלומטית שלה לפני כמה חודשים משום שהיא מעוניינת בסיוע כלכלי אמריקני ובסקטור פרטי מוצלח מציבה בעיה גדולה בפני הדיקטטור מקוריאה הצפונית. וייתכן כי הטענה הזאת ממש לא נכונה.

למעשה, קוריאה הצפונית מעוניינת הרבה יותר לשפר את יחסי המסחר עם סין - צינור החיים הכלכלי שלה - ועם קוריאה הדרומית, אותה היא רואה כמכרה זהב של תיירים וכאפשרות לפרוייקטים ענקיים משותפים.

קים מעוניין שארצות הברית תסיר את העיצומים על ארצו כדי שהוא יוכל להגשים את היעדים האלה. יתרון נוסף במהלך כזה הוא הגברת הלגיטימיות של משטרו ומחויבויות ביטחוניות שהוא יוכל להציג לעמו.

למרות כל אלה, ארצות הברית ממשיכה להודיע כי קים מעוניין בסיוע הכלכלי שלה. לדברי טראמפ ואנשי הסגל שלו, כל מה שפיונגיאנג צריכה לעשות הוא להתפרק מנשק גרעיני, ואז היזמים האמריקניים יעשו את הקסם הכלכלי שלהם לכלכלה הרעועה של קוריאה הצפונית.

מעדיף את הקשרים עם קוריאה הדרומית. קים עם עמיתו מדרום מון ג'אי אין 

"אני באמת מאמין שקוריאה הצפונית יש פוטנציאל מעולה, והיא תהיה אומה עם כלכלה גדולה יום אחד", צייץ טראמפ בסוף השבוע, "קים ג'ונג און מסכים איתי על זה".

שר החוץ מייק פומפאו הציג את מפת הדרכים של וושינגטון בצורה יותר מפורטת. "אנחנו יכולים ליצור את התנאים לרווחה כלכלית אמיתית עבור אזרחי קוריאה הצפונית שיעפילו על אלה של קוריאה הדרומית", אמר פומפאו מוקדם יותר החודש במהלך ראיון טלויזיוני, "זה לא יבוא מכספי משלמי המסים האמריקנים. זה יבוא באמצעות הידע, היזמות ונטילת הסיכונים של האמריקנית, יחד עם מאמץ של קוריאה הצפונית".

הוא הציע כי ארצות הברית תסייע לקוריאה הצפונית לפרוש רשת חשמל בכל רחבי המדינה, תפתח את התשתיות שלה ותעביר לה ציוד חקלאי וטכנולוגיה מתקדמת, "כדי שהם יוכלו לאכול בשר ויהיו להם חיים בריאים".

ממשל טראמפ הגביר את הסנקציות על פיונגיאנג, והקלה בהן תוכל לפתוח את הדלת של קוריאה הצפונית לסין, קוריאה הדרומית ואולי אפילו רוסיה - מדינות עליהן סומך המשטר של קים יותר מאשר על וושינגטון - ואולי אף תאפשר להם גישה למערכת הפיננסית העולמית.

הדבר האחרון שקים רוצה לעשות הוא לוותר על הנשק הגרעיני שלו רק כדי לראות את ארצו מנוהלת בידי אנשי עסקים אמריקנים ויזמים. עבור אוזניים צפון קוריאניות, מדובר באיום ולא בהצעה טובה.

למרות הצורך האמיתי של קים בהשקעות זרות, יש לו סיבה טובה לחשוש מסיוע כלכלי. פתיחת ארצו לסיוע כזה עלולה לפתוח אותה גם לגורמים חיצוניים שיפריעו לקים להמשיך עם שיטות המשטר הפנימיות שלו. הם עלולים לדרוש שינוי, הקלת היחס על האזרחים ועוד. כל אלה מהווים איום של ממש על משטרו של קים.