גאים מול דתיים, טראמפ מול מוסלמים, שוטרים מול שוחרי פרטיות

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

יש זכות להתחתן. לעוגה? לא בטוח (צילום: רויטרס)

התיק המוכר ביותר שיוכרע עד תום המושב הוא זה בו ניצבים פעילים לזכויות להט"ב מחד, מול טענתו של בעל מאפייה נוצרי לחירות דתית. זהו אחד משלושה תיקים שבמרכזו טיעון של "ביטוי כפוי" מהצד השמרני, המבקש להימנע מאכיפתם של חוקים ליברליים ברמת המדינה. שני האחרים נוגעים לגביית דמי חבר באיגודים מקצועיים וחובת גילוי נאות למרכזי הריון משברי. תשעת שופטי העליון צפויים להכריז על הכרעות דין ביום הראשון של כל שבוע מעתה ועד סוף יוני, ולאחר מכן ייצאו לפגרה עד תום המושב ב-30 בספטמבר. להלן התיקים המרכזיים שיוכרעו:


ג'רימנדרינג (Gerrymandering):
זהו מונח שפירושו שרטוט, או "תפירה" אם תרצו, של נפות ההצבעה בתוך מדינה באורח כזה שיבטיח את הניצחון לאחת המפלגות. בשיטה זו משרטטים נפות לא-הגיוניות (ראו את ה"תולעת" הכחולה והמקוטעת בצד שמאל של התמונה להלן) באורח שירכז וידלל את כוחם של תומכי אחת המפלגות. לדוגמא: לוקחים שכונה שחורה בשיקאגו, ובמקום שתהיה חלק מנפת הצבעה (דיסטריקט) הכוללת שכונות עירוניות אחרות ומיוצגת יחד איתן על ידי חבר קונגרס, לוקחים את השכונות השחורות ומחברים אותן, כל אחת בנפרד, לקבוצה של פרברים לבנים כך שיובטח רוב רפובליקני. בשיטה אחרת, מבטיחים למפלגה היריבה רוב מוחץ במיעוט מבין הנפות במדינה, ואילו למפלגה שרוצים שתנצח מסדרים רוב דחוק אך מספיק ברוב הנפות. כך ייתכן שבמדינה בה קיבלה מפלגה א' קרוב ל-60% מן הקולות, בפועל היא זוכה רק ב-40% ממושבי הקונגרס של המדינה. שתי המפלגות חוטאות בכך, אולם רוב המקרים הזועקים לאחרונה הם מהצד הרפובליקני.

בתיק שלפני ביהמ"ש העליון השאלה היא פשוטה: האם מותר למחוקקי המדינה להתוות את נפות הבחירה כך שיובטח רוב של מושבי בית הנבחרים מאותה מדינה למפלגה מסוימת, גם כשרוב המצביעים נותנים את קולם למפלגה האחרת? בעבר קבע בית המשפט כי ג'רימנדרינג המתמקד בגזע אינו חוקי, אולם מעולם עד כה לא נפסלה מפת נפות בחירה מפני שהפלתה לרעה את תומכיה של מפלגה. שופטי העליון צפויים להכריע בשני תיקים כאלה, משני עברי המפה הפוליטית. ב"גיל נגד וויטפורד" עותרים הדמוקרטים מוויסקונסין נגד מפה המבטיחה לרפובליקנים לפחות 60% מן המושבים בבית המחוקקים של המדינה. בתיק האחר, בניסק נגד לאמון, מערערים הרפובליקנים על תוכנית דמוקרטית שאכן הצליחה לשנות נפת קונגרס בה החזיקו הרפובליקנים לכזו המובטחת לדמוקרטים, בכך ש"שרטטו החוצה" עשרות אלפי מצביעים מן הנפה הזו (וחיברו אותם במקום זאת לנפה בה הרפובליקנים מחזיקים בלאו הכי).

ככה תופרים את הבחירות

זכויות גאים ודת:
בית המשפט יכריע אם עסקים מסוימים זכאים בזכות אמונתם הדתית לפטור מחוק נגד אפליה של המדינה שלהם. התיק החל כאשר ג'ק פיליפס, בעל מאפייה מקולורדו ונוצרי שמרן, סירב לאפות עוגת חתונה עבור זוג גברים. קולורדו, כמו קליפורניה ו-20 מדינות אחרות, מחייבת עסקים הפתוחים לציבור לספק שירות "מלא ושווה" לכל לקוחותיהם, בלא הבדל נטייה מינית. פיליפס עתר על בסיס פגיעה בחופש הביטוי, כשטענתו היא שהכנת עוגה בעיצוב אישי היא סוג של ביטוי. השופטים השמרנים של בית המשפט, וכן הקול המתנדנד, השופט אנתוני קנדי, רמזו במהלך הטיעונים בתיק כי ייתכן שהאופה נפל קורבן לאפליה בשל דעה קדומה נגד אמונתו. (מאסטרפיס קייקשופ נגד ועדת שוויון הזכויות של קולורדו)


איגודים ועובדי ציבור:
בית המשפט יכריע אם ניתן לכפות על מורים, שוטרים ועובדי ציבור אחרים בקליפורניה, ניו יורק ועוד כ-20 מדינות, רובן בשליטה דמוקרטית, לשלם "דמי השתתפות הוגנת" כדי לכסות את העלות של מו"מ קיבוצי, גם אם אינם משתייכים לאיגוד עובדים באופן אישי. בית המשפט אישר חוזים שכאלה ב-1977, אולם פסק אז כי לא ניתן לחייב עובדים לשלם על הפעילות הפוליטית של האיגוד (מו"מ קיבוצי כן, מודעות בעד מועמד בבחירות לא). פעילים נגד איגודים רוצים כעת שבית המשפט ייקח עוד צעד ויפסוק שגם תשלומי חובה המיועדים לליבת פעילותו של האיגוד - מו"מ קיבוצי - מפרים את התיקון הראשון לחוקה, היות שהם כופים על עובדים מסוימים לתמוך בארגון שעל עמדותיו הם אולי חלוקים. הרוב השמרני בבית המשפט אותת במהלך הדיונים כי יפסוק לטובת העותרים בתיק מאילינוי, במה שיהווה מכה קשה לאיגודי המגזר הציבורי, הנוטים לתמוך במפלגה הדמוקרטית. גם כאן יהווה השופט קנדי את לשון המאזניים (ג'יינוס נגד ASCME).


טראמפ ואיסור הנסיעה: 
בית המשפט יכריע אם לטראמפ יש את הסמכות לבדו לאסור על מבקרים ומהגרים ממדינות בעלות רוב מוסלמי. המחלוקת העזה סביב הנושא פרצה כבר בשבוע הראשון של טראמפ בתפקיד, והצווים שהוציא בנושא נחסמו שוב ושוב על ידי שופטים פדרליים בשני החופים. חלק מבין שופטים אלה פסקו כי הצווים מנוגדים לחוקה משום שהם מפלים על בסיס דת. אחרים פסקו כי הנשיא חורג מסמכותו על פי חוקי ההגירה. אולם בית המשפט העליון הרשה בצו ביניים לגרסה האחרונה והמרוככת במידת-מה של איסור הנסיעה להיכנס לתוקף, והם אותתו במהלך הטיעונים באפריל כי יניחו לו לעמוד בעינו (טראמפ נגד הוואי).

מסתמן: יצליח להעביר איסור נסיעה-לייט (צילום: ABC)

טלפונים סלולריים ופרטיות:
ביהמ"ש יכריע האם שוטרים חייבים להשיג צו חיפוש המבוסס על "יסוד סביר" לפני שהם דורשים מחברת סלולר מידע שיאפשר להם להתחקות אחר תנועותיו של חשוד במשך ימים, שבועות, או חודשים בכל פעם. תומכי הזכות לפרטיות מימין ומשמאל מאוחדים בדעה שיש לחייב צו, וחוקי קליפורניה כבר כוללים דרישה כזו, אולם אנשי רשויות אכיפת החוק טוענים כי לעתים הם חייבים את המידע בכדי לזהות חשוד בפשע או בטרור. (קרפנטר נגד ארה"ב).


מרכזי הריון והפלות:
ביהמ"ש יכריע האם מותר לקליפורניה לחייב מרכזי הריון משברי מבוססי-אמונה ליידע את מטופליהם כי המדינה מספקת "טיפול טרום-לידה והפלות בחינם או במחיר נמוך לנשים העומדות בתנאי הזכאות". מחוקקי המדינה אומרים כי היה צורך בדרישה בגלל שמרכזים אלה משתמשים ב"פרסום מטעה" כדי לבלבל נשים או להוליך אותן שולל. אולם העותרים טוענים כי הודעות החובה הן בגדר "ביטוי כפוי" המנוגד לתיקון הראשון ו"מטשטש את מסר הפרו-חיים של המרכזים". (המכון הלאומי לתומכי המשפחה והחיים נגד בקרה).

חייבים לספר על כל האופציות? (צילום: NPR)

חנויות מקוונות ומסי מכירות:
ביהמ"ש יכריע האם ניתן לחייב חנויות מקוונות לאסוף מסי מכירות עבור כל המדינות ואלפי הערים בהן מתגוררים לקוחותיהם. מדובר בסוגיה של מיליארדי דולרים עבור המדינות, וכאב ראש אדיר, קטלני בפוטנציה עבור עסקים זעירים ברשת, ומצד שלישי זהו עניין של תחרות הוגנת עבור חנויות בעולם האמיתי, שכן מחויבות לאסוף את המס. ב-1992, בעידן של קטלוגים להזמנות בדואר, פסק ביהמ"ש העליון כי אסור על פי החוקה לכפות איסוף מסים כאלה על מי שאין לו נוכחות פיזית במדינה. בתיק דרום דקוטה נגד ווייפייר, אומרות המדינות שהגיע הזמן להפוך כיוון.


רשימות המצביעים וטיהורם:
ביהמ"ש יכריע אם מדינות יכולות להסיר אנשים מרשימת בעלי זכות ההצבעה משום שלא הצביעו במשך שנתיים ולא הגיבו למספר הודעות בדואר. מדינת אוהיו טוענת שהיא רוצה לעדכן את רשימת המצביעים שלה, אולם פרקליטים לזכויות אזרח אומרים שהמדינה הסירה אלפי בעלי זכות הצבעה באופן לא מוצדק, והם מצביעים על חוק פדרלי האוסר להסיר אדם מרשימת בעלי זכות ההצבעה רק משום שלא מימש את זכותו זו בעבר. (האסטד נגד מכון א. פיליפ רנדולף).