מוקתדא א-סדר, שיעי קיצוני המתנגד לארה"ב ולאיראן, זכה בבחירות בעיראק

הקואליציה של איש הדת האנטי-אמריקאי מוקתדא א-סדר ניצחה בבחירות לפרלמנט בעיראק. כך הודיעה ועדת הבחירות העיראקית אמש. גוש סאיירון בראשות א-סדר, איש הדת השיעי שרבים בצבא ארה"ב מאשימים באחריות למותם של חיילים אמריקנים, זכתה במספר המושבים הגדול ביותר בבחירות שנערכו במדינה ב-12 במאי. רגעים לאחר שהוכרזו התוצאות, צייץ א-סדר: "הצבעתכם מביאה לנו כבוד. עיראק ורפורמות ניצחו בזכות הצבעתכם... לא נאכזב אתכם... האשמה, כל האשמה, מוטלת על אלה שאכזבו את עיראק".

"האשמה מוטלת על אלה שאכזבו את עיראק". א-סדר (צילום: מידל איסט איי)

גוש סאיירון זכה ב-54 מתוך 328 המושבים בפרלמנט, יותר מכל גוש מפלגות אחר. גוש פתח, בראשות האדי אל-אמירי, זכה ב-48 מושבים, ואילו גוש הניצחון, בראשות המועמד המועדף על ארה"ב, ראש הממשלה הנוכחי חיידר אל-עבאדי, זכה ב-42 מושבים. א-סדר, שנכלל ברשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם ב-2008, רץ לבחירות על מצע של מלחמה בשחיתות, חבר לקומוניסטים ורכב לניצחון על גל של פופוליזם. למרות היותו שיעי, א-סדר מתנגד להשפעה האיראנית בארצו באותה מידה שהוא מתנגד למעורבות האמריקנית.

בתקופה שלאחר הפלישה האמריקאית עמד א-סדר בראש "צבא המהדי", מיליציה שיעית רבת-עוצמה, שהואשמה באלימות הקשה ביותר בעיראק בין 2005 ל-2008. חלק מחברי המיליציה שלו הרגו חיילים אמריקנים ועיראקים כאחד. ב-2008 הודיע א-סדר על פיזור הארגון החמוש שלו, והכריז כי הוא משתנה לתנועה שתילחם בחילוניות ובערכים המערביים. השיעים בעיראק,

שפעם היו מאוחדים יחסית, מוצאים את עצמם מפולגים לקבוצות מתחרות. על פי הסכם חלוקת הכוח שהותקן לאחר הפלישה האמריקנית בשנת 2003, תפקיד ראש הממשלה שמור לשיעי. עבאדי, המחזיק בתפקיד מאז 2004, קיווה לשמור על תוארו, אולם הגוש השיעי בפרלמנט התפצל לחמישה גושים עיקריים. א-סדר אמנם זכה ביותר מושבים מכל גוש אחר, אבל מדובר בפחות משליש מהדרוש להשגת רוב בפרלמנט. יהיה עליו לכרות בריתות עם גושים אחרים, ובכלל זה גושים סונים וכורדים, כדי ליצור קואליציה ולשלוט בפועל.

בעוד העיראקים חוגגים את סילוקם של מחבלי דאע"ש מערים גדולות בצפון המדינה, הם גם מתוסכלים מן השינוי המועט שהם רואים בחיי היומיום שלהם. בין בעיותיהם העיקריות ניתן למנות היעדר הזדמנויות תעסוקה, כלכלה מדשדשת ותשתיות מתפוררות, הגורמות להפסקות חשמל תכופות. בנוסף מלינים העיראקים על שירותים ציבוריים עלובים ושיקום איטי במיוחד באזורים כמו תיכרית, פלוג'ה ומוסול, שספגו פגיעות קשות ביותר במהלך הלחימה בדאע"ש. גם השחיתות מואשמת על ידי עיראקים רבים בכך שארצם אינה מצליחה לתרגם את אוצרות הטבע שלה לחיים טובים יותר עבור כל אזרחיה.