בכל ביקור שלהם בחוף הים, שילה מורובאטי, בעלה ושני ילדיהם, מסתובבים בחוף ואוספים פיסות אשפה, לפחות 10 כל אחד. בדרך כלל מדובר בפריטים מפלסטיק, כמו: קשים לשתייה, מכסי בקבוקים, מזלגות, מכסי אריזות ועוד. כחלק מהמודעות והמימוש הפיזי של דאגתה לניקיון הסביבה, מורובאטי יזמה אשתקד מסע ציבורי שיביא להפסקת השימוש בקשי שתייה בעיר מאליבו. המאמץ השתלם, כשהשיא שלו היה ביום שני האחרון, שעה שמועצת העיר החליטה על הטלת איסור על 65 המסעדות בחוף הים של העיר וכן מוכרי מזון אחרים בחוף, להציע או למכור קשי פלסטיק, מקלות בחישה וסכו"ם מפלסטיק ללקוחות הרוכשים אצלם מזון.
"זוהי קהילה המבוססת ברובה על האוקינוס ועל החופים ואנחנו רוצים להגן על אלה." אמר קרייג ג'ורג', מנהל פרויקט הקיימות הסביבתית של העיר. "ערים מסויימות צריכות להחליט כיצד הן מתכוונות לפעול, כדי להגן על כדור הארץ." הוא אמר. "אנחנו מוכרחים להתחיל בנקודה מסויימת. אם נוכל להתחיל ברמה המקומית, זה יהיה המקום הטוב ביותר להתחיל בו."
לבעלי העסקים יש די והותר זמן - עד 1 ביוני - כשאז ייכנס לתוקפו האיסור על החזקת וחלוקת פריטי פלסטיק. עד אז הם יוכלו לבצע את השינויים הנידרשים למצוא תחליפי נייר, קרטון, עץ, או במבוק לפריטי הפלסטיק הבלתי מתכלים. גם הסועדים עצמם מתבקשים לעשות שימוש בקשי שתייה העשויים מחומר לשימוש רב-פעמי ובסכו"ם העשוי מתכת, או זכוכית, שאינם מושלכים לאחר השימוש. "זהו הדבר הנכון לעשותו," אומר ראש העיר ריק מולן. גם אם אנשים יצטרכו "לשלם מעט יותר, כדי לעשות את הדבר הנכון שיש לעשותו, זה הדבר הנכון לעשותו."
החוק החדש מסמן את המהלך האחרון שעשתה העיר, כדי לנסות ולמגר את תופעת השימוש בפלסטיק חד-פעמי. קודם לכן אימצה מאליבו חוק האוסר על שימוש בשקיות קניות מפלסטיק, כבר ב-2008, בכוונה ברורה למנוע מהשקיות הללו להתעופף אל האוקינוס ולגרום להרג של בעלי חיים ימיים, הבולעים את השקיות ונחנקים.
חמש שנים לאחר מכן עשתה עיריית לוס-אנג'לס את אותו הדבר בדיוק ומכאן התפשט האיסור הזה, המעוגן בחוק, למדינה כולה. אלה התומכים באיסור על שימוש בקשי שתייה וסכו"ם פלסטיק במאליבו מקווים, שהאיסור הזה יתפשט ויעוגן בחוק גם במקומות אחרים. "אם מאליבו עושה זאת, זה ישפיע ויחלחל גם לערים רבות אחרות", אמרה מורובאטי. מבקרי המהלך טוענים שהאיסור על השימוש בפריטי פלסטיק יאלץ בעלי עסקים לנסות לחפש - ולשלם עבור - פתרונות אחרים, שהם מן הסתם יקרים יותר.
במאבק בין מצדדים לתומכים פקידים בכירים מרבים לצטט נתון כשם מתווכחים אודות האיסור בשימוש: 500 מיליון קשי שתייה חד פעמיים מושלכים ברחבי המדינה, מדי יום. הנתון הזה מבוסס על מחקר שעשה בחור בן עשרה ב-2011, כשהוא היה בן 9 בלבד. הוא שאל יצרני קשי שתייה כמה קשים הם מייצרים ברמה יומיומית. לא ברור אם זהו נתון "מדעי" מדוייק, אבל אנשי איכות הסביבה טוענים, שהוא ככל הניראה לא רחוק מהמציאות.
"תוסיפו או תחסירו כמה מאות או אלפים, זהו עדין נתון בלתי נתפס, של קשי שתייה ביום." אומר ג'ורג'. פעילים למען הסביבה אומרים, כי פלסטיק הוא בעייתי במיוחד כשהוא מתעופף או נשטף אל האוקינוס משום שהוא לעולם אינו נעכל מבחינה ביולוגית. הוא הופך לחלקיקים קטנים יותר ויותר, אבל הוא לא נעלם לחלוטין." אומרת הארלין סאבאג', מנהלת התקשורת של ארגון המחזור ללא מטרות רווח אקו סייקלEco-Cycle. "כל האשפה הפלסטית מזהמת בסופו של דבר את הקרקע, את השדות ואת האוקינוסים". זה לא יהיה החוק האחרון שיאסור שימוש פלסטיק חד-פעמי באזור חופי הים. הצעד הבא במאליבו יהיה טיפול במפגע סביבתי אחר בחופי הים, מכסי פלסטיק.
