החמרמורת שמחמירה עם הזמן המחמיר

זה נראה כאילו ההאנגאובר או בשמו העברי, חמרמרת, הולך ונעשה קשה יותר ככל שאנו מזדקנים. 

"הבעיה מתחילה כאשר אנו שותים פחות ככל שאנו מתבגרים, מה שמפחית את הסבילות לאלכוהול", אומרת לארה ראי, פרופסור לפסיכולוגיה קלינית שחוקרת אלכוהול מאוניברסיטת קליפורניה.  ומזהירה כי אדם עם אופי של בן העשרים עם אורח החיים של אדם באמצע שנות ה-40 לחייו, עשוי לאבד במעט את הסבילות שלו לאלכוהול ולשיווי המשקל כשהוא מגיע למסיבת קוקטייל.

גיל הוא בדרך כלל המנבא לתדירות השתייה לפי הדיעה המקצועית הרווחת, אך אם לא הלכת למסיבה כבר שבועים או שלושה, יתכן והסיבה להאנגהובר תנבע מחוסר הסבילות שהתפתח, ופחות תודות לגיל המתקדם שלך. בנוסף, כשאנו מזדקנים אנו מאבדים את מסת שריר שלנו שמוחלפת בשומן. לפיכך, אותו המשקה האלכוהולי עלול לגרום יותר הרעלה לאדם עם אחוזי שומן גבוהים, מאשר לחברו הרזה. יחד עם זאת, מגמה זאת נוטה להיות מדויקת יותר בגילי ה-65 פלוס ופחות בגיל 40.

ראי מציעה לשתות לאט יותר במטרה לפצות על השינוי בהרכב הגוף, וממליצה לשתות יותר מים ולשלב חומרים מדללים במשקה האלכוהולי. לדבריה, עליה פתאומית ברמת האלכוהול בדם וירידה מהירה אחריה מובילים לחמרמורות. לכן לפי המלצות הרופאים יש להימנע משינויים חדים כאלה.

"הבסיס הביולוגי של ההאנגהובר עדיין לא ברור", מספר מארק שוקיט, פרופסור לפסיכיאטריה מאוניברסיטת קליפורניה שבסאן דייגו. אנשים מסוימים חושבים שהאנגהובר הוא סימן לנסיגת האלכוהול, בעוד אחרים חושבים שהחמרמורת נגרמת מהתייבשות וחוסר איזון אלקטרוליטי בשל מחסור בסידן, אשלגן, או מגנזיום.
לא משנה מה הסיבה שהובילה לכאבי הראש והבחילות, ראי טוענת שאם אתה מרגיש חמרמורת, סימן ששתית יותר מדי ובכל גיל. אם יש לך האנגאובר חמור, הגוף שלך מגיב לכמות האלכוהול שהכנסת אליו. 

שוקיט מדגיש כי הוא לא מספק לאנשים תרופות נגד האלכוהול כי לדעתו התרופה הטובה ביותר היא הפסקה מוחלטת של השתייה או הפחתתה.