השינויים (שמבקשת הול פודס), אשר נשלחו לאחרונה לספקים באמצעות האימייל, מיועדים לחסוך בעלויות הרשת ולשים במרכז את התפעול. השינויים מגיעים בעקבות מאמצי הבעלים החדשים של הרשת, אמאזון.קום, להוזיל את מחירי המוצרים בכל 473 חנויות הרשת. כמה בעלי עסקים קטנים טוענים כי כבר עתה הם חשים בהשלכות המהלך.
ואלרי גריי, לדוגמא, החלה לפני ארבע שנים למכור לחנות הרשת ברנו,, נבאדה, את רוטב הפסטה שלה - Italian Heart's Gourmet Foods. במשך שנים, היא אומרת, הרשתה לה החנות להציג בכל רגע על המדף 108 בקבוקים של רוטב הפסטה, ומעליו התנוסס שלט ובו צילום שלה ושל בעלה ועליו הכיתוב "תוצרת מקומית". בחודש האחרון, היא אומרת, התמונה הוסרה ועל המדף ניצבים כעת רק 36 בקבוקים משלה, בעוד החנות מפנה מקום לבקבוקים של מותגים לאומיים מוכרים. לדבריה, מכירות הרוטב שלה ירדו בחודש האחרון ב-75%.
"זה מרגיש כאילו המגע האישי, המקומי, הולך ונעלם", אמרה גריי וציינה כי רשת הול פודס אחראית לכמחצית המכירות של מוצריה. "קשה לנו מאוד לבדל את עצמנו בים המוצרים של מותגים לאומיים מפורסמים", היא מוסיפה. קודם לכן, הול פודס התירה לספקים כמו גריי לשלוט ולפקח אחר מוצריהם בחנויות הרשת או לסכור שירותי חברה חיצונית שתעשה זאת למענם. כעת, עם הנהלים החדשים, הרשת דורשת מהספקים לעבוד באופן בלעדי עם חברת אסטרטגיית השיווק Daymon, שבסיסה בקונטיקט, או חברת הבת שלה, SAS Retail Services, לתיאום ספירת מלאי על המדפים, טעימות וסידור הסחורה על המדפים בחנויות (ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמאזון, הוא גם הבעלים של העיתון וושינגטון פוסט).
"בשנתיים האחרונות אנו פועלים לייעל את התהליכים כדי להבטיח כי כל הספקים שלנו מקבלים מאתנו תמיכה והכוונה להצלחה", הודיע דון קלארק, סגן נשיא הרשת לענייני "רכישות של מוצרים לא מוכרים". "השינויים שעשינו בחנויות הרשת בתחומי הניהול והתצוגות, מייצרים חוויה עקבית ואיכותית המשרתת הן את הלקוחות והן את הספקים", הוסיף. באימייל שחשף הוושינגטון פוסט, קלארק מייעץ לספקים לקחת חלק בעלויות המאמץ. ספקים המוכרים ברשת מוצרים בסכום כולל של יותר מ-300,000 דולרים בשנה, יידרשו להוזיל את מוצריהם ללקוחות ב-3% עבור מוצרי מזון או ב-5% עבור מוצרי בריאות וטיפוח כדי לסייע במימון התכנית החדשה.
גם ספקים מקומיים יידרשו לשלם 110 דולרים בעבור כל תצוגת מוצר בת 4 שעות שתבצע חברת Daymon, בעוד ספקים לאומיים יידרשו לשלם 165 דולרים לתצוגה כזאת. חברת Daymon לא הגיבה לפנייה לתגובה. "כדי להצליח בתכנית זו, אנו זקוקים לתמיכתכם הכספית", כתב קלארק. כמה ספקים אמרו כי המדיניות החדשה מציבה אותם בעמדת נחיתות ביחס לספקים לאומיים, מפני שהם תלויים יותר בתצוגות בת 3 שעות ובטעימות של מוצריהם, שאינם כה מוכרים לציבור.
"כרגע, אתה יכול בעצמך להציב עמדה ולחלק דגימות מוצרים", אמרה ג'נה האנדברגר, בעלים של חברת Whisked, חברה הממוקמת בוושינגטון די סי ומוכרת לחנויות רשת הול פודס באזור עוגיות, קישים ועוגות פיא. "מותגים קטנים כה רבים החלו כך את דרכם והקונים אוהבים את המפגש עם מי שהכין את המזון שלהם". "ieSweet Leen, חברה מבולטימור שייסדה עובדת הול פודס לשעבר, קת'לין אוברמן, מתמחה באירוח תצוגות מוצרי מזון לחברות כגון יצרן הגלידות Dolcezza וחברת Shenandoah Spice. טעימות רגילות בהול פודס, אומרת אוברמן, מהוות כ-80% מהעסק שלה. "הול פודס עשתה דבר נפלא ביצירת קהילות של יצרני מזון מקומיים ומותגים מקומיים", אמרה אוברמן. "עבודתנו הייתה מאז ומעולם לקדם את העסקים הקטנים האלה. אך עם הנהלים החדשים של הרשת, חברות כמו שלי כבר לא יהיו יעילות".
מאז השתלטה על הרשת באוגוסט, אמאזון חיפשה דרכים לשלב יחדיו את שני המותגים הנודעים. חנויות הול פודס מוכרות כעת את אביזרי Echo של אמאזון, ואמאזון הוסיפה לאתר שלה למעלה מ-1,000 מוצרי מותגים פרטיים של הול פודס. אמאזון גם עובדת לשלב את שיטות המכירה כדי לספק הנחות לחברי הפריים של מועדון הלקוחות שלה. ישנם כבר סימנים ראשונים להצלחת המהלך: על-פי חברת המחקר One Click Retail, מכרה אמאזון בארבעת החודשים הראשונים שלאחר מיזוג הרשתות מוצרים של רשת הול פודס בשווי כולל של 10 מיליון דולרים.
